כפי שאתם יודעים, רוני אהב לשמוח, לצחוק, ולהרגיש את החיים. הוא תמיד היה בן-אדם מלא אור, מלא חן, שאוהב את החיים במלואם.

זה גם בא לידי ביטוי בצבא. באחד המשפטים שהשאיר לנו, הוא אמר: “עם החיוך, הכל עובר בצורה טובה יותר.”

דקות ספורות ממש לפני ראש השנה, באחת השיחות האחרונות שלו עם אחיו הגדול, ג’רמי שאל אותו אם הצבא דאג להם לאוכל ואם יהיו להם מוצרים שיאפשרו להם לקיים את החג.

רוני צחק וענה לו: “על מה אתה מדבר? עכשיו אנחנו בכלל מסיימים תרגיל הכנת כניסה ללבנון, אנחנו אפילו לא בבסיס. אם נצליח לחזור ולהתקלח לפני החג, זה יהיה ממש מזל… אז לגבי אוכל, אין לי שום ציפיות.”

ואז הוא הוסיף לג׳רמי, בלי להתלונן, ועם ההומור שלו, כי הוא ידע בדיוק לאיזה משימה הוא נערך:

“אל תדאג, כשאני אצא מהמשימה, אני אקנה לעצמי סטייק ענק ובקבוק ויסקי, ואני אסיים את הכל לבד. ככה אני אפצה על זה שלא הייתה לנו ארוחת חג.”

הוא צחק… אבל הוא לא הספיק.

את הסטייק הזה, הוא לא הספיק לקנות. ואת הוויסקי, הוא לא הספיק לשתות.

רוני נפל בלחימה כמה ימים לאחר מכן.

ולכן, לזכר שמחת החיים שלו, ולאור העובדה שהוא רצה תמיד לחגוג, לשתות לחיים, ולראות את הטוב, החלטנו להנציח אותו דווקא דרך בקבוק ויסקי. כדי שנוכל תמיד ״לשתות איתו”… את הבקבוק האחרון.